פסק-דין בתיק עת"מ 60345-03-11

1.                   רפת חוף השרון, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (" הרפת") הגישה עתירה מנהלית נגד מועצה אזורית חוף השרון (" המועצה") ובקשה למתן צו ביניים לעיכוב הליכי גבייה (עת"מ 60345-03-11) (" עתירת הרפת"). עניינה של העתירה בתיקון חיובי ארנונה שהושתו על הרפת בשנת 2010, ומתייחסים לארנונה לשנים 2004-2010. כאמור בתיקון, שונה סיווג הרפת כך ששיעור הארנונה החל עליה הועמד על 15.36 ש"ח למ"ר, בעוד שבעבר גבתה המועצה 0.30 ש"ח למ"ר.

            נוסף על כך תוקפת העתירה את חיוב הארנונה לשנת 2011 אשר הועמד על 15.57 ש"ח למ"ר.

2.                   המועצה הסכימה כי הארנונה המוטלת על הרפת בשיעור 15.36 ש"ח או 15.57 ש"ח למ"ר גבוהה למדי, וכי יש לחייב את הרפת כמו כל מבנה חקלאי אחר, לפי "מבנה חקלאי" בשיעור שעד 0.3 ש"ח למ"ר. המועצה אף פנתה לקבל אישור שר הפנים ושר האוצר להעמדת הארנונה לכל סוגי המבנים החקלאיים על שיעור אחיד של 0.33 ש"ח למ"ר (" בקשת המועצה"). לאחר הגשת העתירות כאן דחו השרים את בקשת המועצה ביום 9.11.11.

3.                   לאחר שהמועצה הסכימה לכך, ניתן ביום 13.6.2011 צו ביניים לעיכוב הליכי הגבייה עד לאחר הכרעה בעתירה.

4.                   כחמישה חודשים לאחר שהוגשה עתירת הרפת, ובטרם שהמועצה הגישה את תגובתה לעתירה, הגיש ד"ר אברהם כהן (להלן " ד"ר כהן"), חבר המועצה, עתירה שעניינה זהה לעתירת הרפת (" עתירת ד"ר כהן"). העתירה הוגשה נגד המועצה, הרפת, שר הפנים ושר האוצר (עת"מ 32050-08-11). 

5.                   ד"ר כהן בקש לאחד את הדיון בשתי העתירות. המועצה והרפת התנגדו לבקשה, ובין היתר טענו להיעדר זכות עמידה של המבקש.

            משלא הועילו נסיונות להביא את הצדדים להסכמה, ניתנה החלטה שבה נקבע בין היתר כי קשה לדחות על הסף את ספקותיו של העותר בקשר להתנהלות המועצה וכי יש לאפשר לו לעמוד ולטעון, בין השאר בשאלת סמכותו של בית משפט לעניינים מנהליים לדון בענין.

6.                   בישיבת יום 22.5.12 הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין בשתי העתירות, לרבות בשאלות המקדמיות בדבר סמכות בית המשפט בעתירת כהן והצורך באיחוד התובענות, תוך שתינתן הזכות לטיעון נוסף לכל אחד מן הצדדים.

7.                   הצדדים הגישו סיכומיהם, וביום 26.7.12 הודיעה הרפת כי בהתאם לתשובת משרד הפנים שהומצאה אליה לאחר הגשת הסיכומים, הבקשה לשינוי צו הארנונה לשנת 2011 נדחתה בשל היעדר נימוקים הדרושים לצורך הכרעה בבקשה.

8.                   ביום 16.10.12 הודיעה הרפת כי התקבל אישור השרים לבקשת המועצה למחיקת כל סיווגי המשנה של סעיף ט ("נכסים חקלאיים") - לרבות מחיקת הסיווג "רפתות", והעמדת תעריף הארנונה למבנים חקלאיים על סך 0.38  ש"ח למ"ר. ד"ר כהן התנגד להגשת ההודעה וטען כי היא מטעה ומכל מקום מתייחסת לשנת 2012 בלבד ואינה רלוונטית לעתירות דנן. הרפת השיבה כי האישור שניתן ביחס לשנה זו מאשרר את טענתה בדבר אי סבירות התעריף ואי חוקיות הצווים הקודמים.

9.                   להשלמת התמונה: לאחר הגשת הסיכומים ובטרם מתן פסק דין הודיעו המועצה והרפת כי הגיעו לכלל הסכם של פשרה ביניהן. ד"ר כהן, שלא היה בסוד הענינים, הוסיף לעמוד על עתירתו, ואף טען כי הסכם הפשרה מלמד בדיעבד על שטען לכתחילה: כי המועצה והרפת עשו יד אחת להפחית את תשלום הארנונה של הרפת, באופן שיגיעו לכלל הסכם פשרה והוא יאושר בבית המשפט.

הצדדים הוזמנו לישיבת תזכורת, שבה הודגש כי בהעדר הסכמה מלאה עלול להיווצר מצב שבו יאושר הסכם פשרה בסכום מסוים בעתירת הרפת, ואילו פסק הדין בעתירת ד"ר כהן עלול לנקוב סכום אחר. למרות האמור עמדו כל הצדדים על דעתם, אף הבהירו אותה בכתב.

למשמע הדברים, לא נותרה ברירה, וביחד עם אישור הסדר הפשרה אתן גם את פסק הדין שלהלן. בשים לב לזהות החלקית של הטענות בין המועצה לבין ד"ר כהן, בשים לב לחילוקי הדעות המשמעותיים בין ד"ר כהן לבין המועצה, ובשים לב לפער שבין סכום הפשרה לבין סכום החיוב - אילו חויבה הרפת בתשלום - מצאתי לנכון לפרט את טענות הצדדים כולם, לרבות המועצה, על מנת שניתן יהיה לבחון נכונה את הסדר הפשרה.

אין מחלוקת בקשר לעובדות הבאות:

10.               מאז הקמתה בשנת 2004 ועד לשנת 2010, שאז נשלחה אליה הודעת השומה הראשונה, הרפת לא חויבה בארנונה.

11.               בצו הארנונה לשנת 2010 סווגה רפת כ"מבנה המשמש לרפתות ושטחו עולה על 1,000 מ"ר". מבנה חקלאי סווג כ"מבנה של קבע אשר שטחו הבנוי אינו עולה על 1,000 מ"ר...". 

            שיעור הארנונה שהוטל על רפתות הועמד על 15.11 ש"ח למ"ר בעוד ששיעור הארנונה שהוטל על מבנה חקלאי הועמד על 0.30 ש"ח (נספח ד' לעתירת ד"ר כהן).

12.               ביום 7.4.10 נשלחה לרפת הודעת שומה לשנת 2010 בסך 9,667 ש"ח (נספח 3 לעתירת הרפת). על פי הודעת שומה זו חויבו השטחים הבנויים ברפת לפי תעריף של 0.30 ש"ח למ"ר, הוא התעריף המתאים לסיווג השיורי "מבנה חקלאי" (יצוין כי המועצה טוענת בס' 11 לתגובתה לעתירת הרפת כי הודעת השומה הנ"ל היא לשנים 2004-2010, בעוד שעל השומה עצמה מצוין מפורשות כי היא לשנת 2010). 

13.               ביום 12.7.10 שלמה הרפת סכומים שונים על חשבון החוב, לשנים 2005-2010 (נספח 4 לעתירת הרפת).